נושא מורחב
דברים מפיו של סבא שלי, עדי אמוראי, שכיהן 20 שנה כחבר כנסת ואף כסגן שר האוצר בתקופת ממשלת האחדות.

 

מבוא:

ב1977 היה מהפך בשלטון בארץ, השליטה של מפלגות הפועלים שנמשכה מאז ראשית שנות ה-30 הגיעה לסיומה ולשלטון עלה ראש תנועת החרות מנחם בגין, שהפך להיות ראש ממשלה.

כבר מראשית כהונתו הרימה האינפלציה (תהליך עליית המחירים) את ראשה, והחלה לדהור לממדים של מאות אחוזי התייקרות בשנה.

 

מידי שנה, נהוג ששר האוצר, עוד בטרם פתיחת השנה התקציבית החדשה, יפרוש בפני הכנסת את עיקרי מדיניותו. לעת הזאת, מתמלא אולם המליאה במרבית חברי הבית, הן תומכי הממשלה והן מהאופוזיציה, כמו שקורה רק כשראש הממשלה מציג את תוכניתו המדינית. כששר האוצר מסיים את נאומו, עולה מי שמכהן כראש האופוזיציה הכלכלית ומבקר את פגמיה של התוכנית כפי שהיא משתקפת בעיניו.

 

ועכשיו לסיפור :

מנחם בגין, שכיבד מאוד את מעמדה של הכנסת, נהג להאזין לא רק לנאומו של שר האוצר בממשלתו, אלא להיות נוכח עד תום נאומו של הנציג הבכיר של האופוזיציה. כיוון שבגין נהג כך, גם חברי הממשלה ותומכיה וגם האופוזיציה כיבדו את דברי דוברם בנוכחות באולם המליאה. אין זה דבר שכיח כי בדיונים רגילים בכנסת נוכחים באולם כ-20-25 חברי כנסת בלבד.

 

במדינות רבות נהוג שעל שטרי הכסף מופיעות דמויות של מנהיגים בולטים או של אישים נערצים אחרים.
בעת שעליתי לנאום היה מוטבעת דמותו של זאב ז'בוטינסקי, על שטר הכסף הנקוב בסכום הגבוה ביותר. ז'בוטינסקי היה מייסדה והעומד בראשה של התנועה הלאומית שמחניכיה הבולטים היה מנחם בגין שראה עצמו כממשיך דרכו של מורהו זה.

עמדתי על הדוכן וניסיתי למוטט את הנחותיו ולהפריח את תקוותיו של שר האוצר אחת לאחת.
בסיום הנאום פניתי לראש הממשלה ואמרתי "ואתה אדוני ראש הממשלה מנחם בגין, תהיה זה שיוציא את ז'בוטינסקי מהמחזור" תוך שהיה ברור לכל הנוכחים שהכוונה היא שמדיניות הממשלה תוריד את ערכו של המטבע עד שהוא יושלך כמי שאין חפץ בו.

סיימתי את הנאום, ירדתי מהדוכן, ובדרכי למושבי עברתי ליד כסאו של ראש הממשלה שממוקם במרכז האולם.
מנחם בגין, כג'נטלמן אמיתי, קם ממקום מושבו, חיבק שת שכמי באומרו "עדי, היה לך א ויץ", דהיינו: שלמרות שתקפתי את מדיניות ממשלתו וניסיתי לא להשאיר ממנה אבן על אבן, הוא התפעל מההברקה שכן הוא עצמו היה ידוע כנואם מזהיר ודאג להחמיא לי על ההברקה.